התינוק שלך צומח. ידיו השובבות כבר יכולות "לנקות" במקומות הכי לא מתאימים לכך. עבור ההורים זהו חשש מיותר, מכיוון שהפירור לא יכול רק לקלקל דברים, אלא גם לחשוף את עצמו לסכנה מסוימת.
החל מגיל שנה אתה כבר צריך ללמד את התינוק שלך מילים "לא מורשה", "לֹא". זה בדיוק מה שאתה צריך לעשות את זה נכון, כדי לא לגרום לילד תוקפנות יתר ורצון לעשות את ההפך.
איך ילדים תופסים איסורים
כל ילד לומד את העולם סביבו, ולכן הוא מעוניין מאוד מה יקרה אם הוא ייגע במחבת על הכיריים או יניח את מכנסיו על ראשו. אם פעולה זו או אחרת אסורה, עלולה להיווצר תגובה בצורת דמעות או כעס. זה די נורמלי, מכיוון שהתינוק מוחה.
הילד עדיין לא מסוגל להטמיע איסורים בפעם הראשונה, והוא יכול לעשות את אותו הדבר מחר שהיה בלתי אפשרי היום. זה לא אומר בכלל שהוא פועל לשווא למענך, רק שכל "בלתי אפשרי" לא נתפס על ידו במובן עולמי.
מאפיין נוסף של תפיסת האיסורים אצל ילדים הוא חוסר היכולת להעביר את המצב לזה. אם אסרת עליו לגעת במיקרוגל זה לא אומר שהוא לא יתאים למיקסר. אל תחשוב שהתינוק החליט "לעצבן" אותך. זו ייחודיות של תפיסה, אז היו סבלניים.
ייעוץ למבוגרים
אל תתעלל במילים אסורות
הטעות ההורית הנפוצה ביותר היא איסורים רבים מדי. כשהוא שומע כל הזמן את המילה "לא", הילד פשוט מפסיק לתפוס אותה בכיוון הנכון. המילה הופכת להיות בן לוויה קבוע לחיים ואינה נתפסת כאסורה.
אל תתפשרו על האינטרסים של החוקר הקטן. תן לו לרוץ ברחוב, לגעת בכל מיני חפצים, להסיע את החתול של השכן. אתה יכול לשטוף כל בגדים ולשטוף ידיים בפנים.
ילדים מתחת לגיל שלוש אינם מבינים שניתן לבצע אותה פעולה בבית ולא בפומבי. או להפך, בגן המשחקים אתה יכול לשחק עם מים, אבל בבית זה לא רצוי. במקרים כאלה נסו להסביר לילד את המצב מבלי להשתמש במילים אסורות או להסיח את הדעת מהמשחק.
מִלָה "לא מורשה" שלוש השנים הראשונות לחיי התינוק שלך צריכות להתייחס רק לפעולות המאיימות על בטיחות הפירורים, כמו גם לתוקפנות כלפי האדם. אתה לא יכול - זה אצבע בשקע, עטים על מחבת לוהטת, מכות על משטחי זכוכית, עקיצות או לצבוט אנשים. כל השאר לא פוגע בשום אופן, אלא פשוט מוסיף צרות להורים ומגדיל את זמן הניקיון של הבית.
לאחר שהילד מגיע לגיל שלוש הוא מתחיל להבין יותר.הוא כבר מסוגל להבין את ההבדל בין אלבום רישום לטפטים במסדרון, כך שכעת ניתן לציין את האיסורים. לדוגמה, ניתן לגעת בברזל כאשר הוא עומד במקומו על מדף ולא ניתן לגעת בו - אם אמא מגהצת דברים.
הסבירו את הסיבה
לכל אחד מהאיסורים שלך צריך להיות מלווה בהסבר מהסיבה. על הילד להבין שהפעולה למעשה מסוכנת, זה לא הגחמה שלך.
כאשר אתה מסביר, השתמש במילים שמשמעותן הילד כבר יודע. דבר שפה שהוא מבין. בנוסף למילים, גם התפיסה הפיזית של כל "בלתי אפשרי" חשובה. לדוגמא, אתה יכול לתת לתינוק לגעת בקומקום החם שעל הכיריים, אך אז, כאשר מידת החימום כבר לא תאיים על כוויות בעורו העדין של הילד.
אלטרנטיבה לאיסורים
לא בלי סיבה נקראת השפה הרוסית שלנו גדולה וחזקה, ועליכם להשתמש בה עד כמה שניתן. נסה לבחור "פחית" משלך לכל "לא" ולהשתמש בו לעתים קרובות יותר. לדוגמה, אתה לא יכול לגעת במחבת על הכיריים, אבל אתה יכול לקחת את מצקת המרק מהשולחן. "פחים" כאלה מסיחים את דעתו של הילד מדברים אסורים, תוך שהם לא מפריעים להתפתחותו ולהכרתו בעולם.
כבר בגיל זה התינוק צריך להיות דברים משלו, בדומה לפריטים למבוגרים. אז אתה לא צריך לאסור שום דבר, זה מספיק כדי להסביר איזה פטיש של אבא ומי הוא של קולין. הפירורים יאבדו עניין בדברים שלך, וחשיבותם תגדל.
קראנו בנושא:
בגישה מערכתית
כל איסור קטגורי צריך להישאר כך תמיד, בכל מצב. אחרת, הילד פשוט לא מבין מדוע אותה פעולה נאסרה אתמול, והיום היא פתאום התפנתה. הילד יכול להחליט שהכל "בלתי אפשרי" תלוי במצב הרוח של הזקנים ולמעשה אינו מסתיר שום סכנה לחלוטין. אל תתרגל אישור אסור אם אתה צריך לפנות זמן לענייניך.
שאר בני המשפחה צריכים לנקוט באותה גישה. אחרי הכל, לעתים קרובות קורה שסבתא או אבא יכולים לעשות משהו שאמא לא מאפשרת לו. וזה משפיע לרעה על סמכות האם. יתכן שבעתיד הילד יפסיק לשמוע את זה "בלתי אפשרי" וישאל אותו מבוגרים אחרים. כל האיסורים צריכים להיות אחידים, אין לבטל אותם גם במקרה של קרעים והתפרצויות זעם.
במקביל, ניתן להראות גמישות מסוימת. אתה יכול לאפשר לילד קצת יותר אם, למשל, הוא חולה. אך במקרה זה עליכם להסביר כי ההרשאה חלה רק על תקופת המחלה.
הימנע מרגעים פרובוקטיביים
זה קורה שההורים עצמם מעוררים ילדים לפעולות מסוימות. לדוגמא, שוב ושוב נאסר על ילד לגעת בנייר של אבא, אך כיצד ניתן להימנע מפיתוי אם הם כל הזמן שוכבים על השולחן ואפילו לא מכניסים למגירה? יש המון מצבים כאלה.
שמור את כל המסמכים החשובים מהישג ידם של הילד, ואפילו טוב יותר - תחת נעילה ומפתח. כך גם בכל הדברים החשובים והשבריריים. אל תפתה את תינוקך שלא לצורך.
ברצוני גם להזכיר לכם על כללי הבטיחות לילד בבית. הגן על התינוק מפני חפצים נוקבים וחיתוכים, פינות חדות, גישה קרובה לשקעים, משקפיים ומראות.
קראנו בנושא: כיצד לאבטח בית לילד.
אסור נכון
- קודם כל, צפו באינטונציה שלכם. השאירו בצד את כל הצרחות וההתעללות, דברו בנימה רגועה. כך התינוק ילמד לתפוס את הנאמר, ולא לפחד מהמראה הזועם שלך. אך יחד עם זאת אתה צריך להראות לפירור את מורת רוחך וטינתך, כך שעם הזמן הוא מתחיל להבין כשאתה מוטרד מהתנהגותו. רצוי גם לשכוח מאיומים, אם אינכם רוצים להנחיל פחד בילד במקום כבוד. קראנו מאמר בנושא: מה עלי לעשות אם אני צורח ללא הרף לילד שלי?;
- כבדו את התינוק כאדם. בשום קונפליקט, אל תשתמש במילים פוגעות. זה רק יפחית את ההערכה העצמית של הילד ולא סביר שהוא ייראה כמו אדם סמכותי בעיניו;
- שמור על זהירות. זכור את הרצונות שלך בילדות. מה הכי רצית? אולי יש הזדמנות לאפשר זאת לילדך, אך תוך שמירה על אמצעי זהירות ?;
- כשאתה מתבגר, יש להתאים את כל האיסורים בהתאם לגיל ילדך. הילד גדל, כל שנה יכולותיו מתפתחות ומשתפרות. הרשו לו להדליק את האור, לעזור לכם במטבח או להעביר מספריים מעל עיתון מיותר, תוך הקפדה על אמצעי הזהירות הנדרשים;
- והכי חשוב דוגמא אישית. אל תדרוש מהילד את מה שאתה לא יכול לעשות בעצמך. היעדר שפה עבירה, דייקנות, כבוד לזקנים ועוד ועוד ניתן להעלות רק על הדוגמא של איכות חיובית אישית.
נסה לשמור על רשימת האיסורים שלך מינימלית. אמור את המילים "לא" ו"לא "במצבים מסוכנים ביותר, ובמקרים אחרים להחליף אותם ב"פחית". עם הזמן תראו שהעקשנות של ילדכם תביא את מקומה לצייתנות.
אנו קוראים בנושא פסיכולוגיה וחינוך:
גידול ילד עד שנה: טיפים להורים, משחקים וצעצועים;
- כיצד להגיב ולהתמודד עם השטויות של ילד – https://kid.htgetrid.com/iw/psihologiya-detey/kak-reagirovat-i-borotsya-s-kaprizami-rebenka.html;
- 25 טיפים איך לגדל ילד באהבה ושלווה;
- 10 טיפים איך להפסיק לצעוק על ילדיך;
- מאפיינים של פסיכולוגיה של הורות עד שנה.
אני משתדל לא לשים איסורים מוחלטים לילד שלי, אבל כשהמצב מחייב זאת, אני אומר "לא" בתקיפות. אני לא מרים את קולי, אבל אני מנסה לדבר ברצינות ככל האפשר, להביט בעיני הילד ולהסביר את הסיבה לסירוב.
אני מאמין ששיחה עם הילד לא צריכה להיות איתנה ובביטחון באינטונציה מיוחדת, אז התינוק יבין מה אמא רוצה. אם אתה אומר את המשפט הזה בשקט שלא בביטחון עם חיוך על הפנים, הילד לא יבין נכון.
אני מאמין שאם ההורה אמר "לא" או "לא" על פעולה כלשהי של התינוק, בשום פנים ואופן אסור בהחלט לבטל אותו. תמיד יש לבטא את "מילות העצירה" בקפדנות, בקול אחר וללא חיוכים. כמובן שהתינוק לא יקשיב זמן רב, אך צעקות כאלה יעצרו אותו לרגע.